#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רפג. למ""ד דון מינה ואוקי באתרה מדוע לא נלמוד שמה הוא כלתו אסורה אף היא כלתה אסורה ואוקי באתרה שבשריפה כאמה?<br>"	"למ""ד סקילה חמורה איכא למיפרך מה להוא שכן אמו בסקילה תאמר בהיא שאמה בשריפה. ועוד הרי אפשר ללמוד את דינה גם באופן אחר שמה הוא חלקת בו בין בתו לכלתו אף היא תחלוק בה בין בתה לכלתה ויתחייב על כלתה סקילה, וכיון שאפשר ללמוד את הגז""ש באופן שיתחייב שריפה ואפשר ללמוד באופן שיתחייב סקילה לכן אין לומדים אותה כלל. וגם למ""ד שריפה חמורה אין לדונם זה מזה משום הקושיא האחרונה."	סנהדרין עו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפד. מנין נלמד בבתו מאנוסתו 1) עונש 2) אזהרה?&nbsp;	"1) לאביי בסוגיין ק""ו מבת בתו, וזה גילוי מילתא בעלמא דבת בתו מקורבה דבתו אתיא, ועונשה כבת בתו. וכתבו התוס' (ד""ה אמר אביי) שבכריתות משמע שאביי למד מגז""ש וכרבא דלקמן.<br>לרבא נאמר בשארו הנה ונאמר בשאר אשתו הנה, מה להלן בתה כבת בתה אף כאן בתו כבת בתו, ומה בבת בתו כתיב זמה אף בבתו כאילו כתוב זמה, ונלמד זמה זמה מאם אשתו שבשרפה. אבוה דרבי אבין תני דהוה ליה למימר ובת כהן וכתוב בת איש כהן, לומר לך בת איש מאנוסתו שאינה בת אשתו כי תחל לזנות את אביה כלומר זנתה מאביה בשריפה.<br>2) לאביי ורבא מהיכן שלמדו עונש למדו גם אזהרה.<br>לתני אבוה דרבי אבין מדכתיב אל תחלל את בתך להזנותה כלומר אל תחללנה בזנות."	סנהדרין עו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפה. על מה מוזהרים מהפסוק אל תחלל את בתך להזנותה? 	"לתנא דברייתא למוסר את בתו שלא לשם אישות. לאבוה דרבי אבין גם אזהרה לבא על בתו מאנוסתו. לרבי אליעזר שלא ישיא את בתו לזקן. לר""ע שלא ישהא את בתו בוגרת."	סנהדרין עו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפו. על מי נאמר 1) לא יאבה ה' סלוח לו 2) אז תקרא וה' יענה? 	1) המשיא את בתו לזקן. משיא אשה לבנו קטן. המחזיר אבידה לגוי.<br>2) האוהב את שכניו. המקרב את קרוביו. הנושא את בת אחותו. המלוה לעני בשעת דחקו.	סנהדרין עו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפז. מה דינו של הבא על חמותו לאחר מות אשתו? 	"לרבא לר' ישמעאל בשריפה. לר' עקיבא באיסור ארור שוכב עם חותנתו. [וכתבו התוס' יבמות צח, ב ד""ה קלש שלר""ע שריפה ליכא אבל כרת איכא, ושם צד, ב מבואר שלאביי לכו""ע בשריפה]."	סנהדרין עו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפח. האם צריך שיעור בברזל כדי להרוג ומדוע? 	"בנ ִקיבה א""צ שהברזל ממית בכל שהוא. רש""י פירש על ידי תחיבה שתוחב לו מחט בושט או בלבו. והתוס' (ד""ה שברזל) פירשו שהברזל מיזרף זריף <sup>קי</sup>. ואם הכהו בברזל לארכו צריך שיעור שאינו נכנס לבשר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קי.  וביאר הר""ן שלפירוש התוס' יש בברזל כדי להמית בכל מקום שתוחבין בו בגוף.</span>"	סנהדרין עו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפט. האם חייב ומדוע 1) המצמצם חבירו בשמש 2) המצמצם בהמת חבירו בשמש 3) המזיק באונס? 	"1) חייב דכתיב או באיבה לרבות את המצמצם <sup>קיא</sup>.<br>2) רבינא מחייב מק""ו ומה רוצח שלא עשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון חייב בו את המצמצם, נזקין שעשה בהן שוגג כמזיד ואונס כרצון אינו דין שחייב בהן את המצמצם.<br>רב אחא בר רב פוטר דאמר קרא מות יומת המכה רוצח הוא, ברוצח הוא דחייב לן מצמצם בנזקין לא חייב לן מצמצם ופירש רש""י שגרמא בעלמא הוא  <sup>קיב</sup>.<br>3) חייב דכתיב פצע תחת פצע לרבות על האונס כרצון. וכתבו התוס' (ד""ה רוצח) שבנזקין כרוח שאינה מצויה שהוי כעין אבידה מחייבין כיון דהוה קרוב לפשיעה, אבל בנזקין כנתקל לרבי יהודה דהוי כעין גניבה פוטרים אדם המזיק דהוה קרוב לאונס גמור.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיא.  וכתב הר""ן שצריך לשער אם באותה חמה יש בה כדי להמית, ולכן אם כפתו בבוקר קודם שנתחמם השמש כל צרכו פטור לגמרי.
<br>קיב.  והר""ן כתב שנחלקו אם מחייבין על גרמי בניזקין והלכה כרבינא שמחייב.</span>"	סנהדרין עו: - עז. ותוס'		
